חבר המושבעים במשפט הבנק הערבי קבע אתמול (22.09.14) כי הבנק הערבי (Arab Bank) אשם בתמיכה ביודעין בגורמי טרור, אשר היו אחראים לעשרות פיגועי טרור בין השנים 2001-2004, בהם נהרגו, בין היתר, אזרחים אמריקאים.

תביעת משפחות נפגעי הטרור נגד הבנק הערבי היא התביעה האזרחית הראשונה נגד בנק עפ"י החוק האמריקאי למלחמה בטרור (US Anti-Terrorism Act) והפעם הראשונה בה נמצא בנק אחראי למימון טרור. הבנק הערבי הוא בין הבנקים הגדולים בעולם הערבי. מרכז הבנק בעמאן, ירדן ולבנק כ-190 סניפים.

בשנת 2004 הוגשו במקביל מספר תביעות ייצוגיות נגד הבנק הערבי בטענה שהבנק היה גורם מרכזי בהעברת כספים לארגון החמאס וארגונים נוספים, והעביר כספים לארגונים אלו ולמשפחות מחבלים באמצעות ועדות צדקה שונות לרבות ועדת הצדקה בג'נין וועדת הצדקה בטול-כרם. התובעים טענו כי באמצעות מתן שירותים פיננסיים לארגוני הטרור סייע הבנק הערבי לארגונים אלו להוציא פיגועים לפועל ולקיים תשתית פיננסית ותשלומים למשפחות מחבלים מתאבדים ופעילי טרור.

התביעות הוגשו ע"י נפגעי טרור ובני משפחותיהם, שחלקם אזרחים אמריקאים (כ-300) וחלקם הגדול אזרחים שאינם אמריקאים (כ-4000) ובהם ישראלים רבים, אשר הצטרפו לתביעות (שאוחדו לאחר מכן) על סמך ה-Alien Tort Claim Act, חוק משנת 1798 אשר מעניק לזרים שאינם תושבי ארה"ב את הזכות להגיש תביעת נזיקין בבית משפט פדרלי בגין עוולה אשר בוצעה בניגוד לחוק בינלאומי או אמנה בינלאומית.

מאז הגשת התביעות הראשונות, במשך עשור למעשה, הובאו בפני בתי המשפט הפדרליים ביו-יורק עשרות בקשות ועתירות מקדמיות עוד בטרם החל המשפט. בין היתר, הוגשו ע"י הבנק הערבי תביעות צד ג' נגד בנק הפועלים ובנקים נוספים בישראל בטענה שגם הם ביצעו העברות כספים דומות לאותם ארגוני צדקה ולפיכך אם יחויב הבנק הערבי בפיצויים יש לחייב גם אותם. טענות אלו נדחו ע"י בית המשפט בניו-יורק והבקשות למחיקת תביעות צד ג' התקבלו. נוסף על כך, במהלכם של הדיונים בבקשות המקדמיות הוצאו מהתביעה התובעים שאינם אמריקאים ונותרו התובעים האמריקאים בלבד (297 תובעים).

המשפט עצמו החל ב-14 באוגוסט בבית המשפט הפדרלי של המחוז המזרחי בניו-יורק בפני חבר מושבעים. נציגי התובעים היו צריכים להוכיח כי הפיגועים המדוברים אכן בוצעו ע"י ארגון החמאס וכי מימון החמאס ע"י הבנק היה גורם מהותי (proximate cause) לפיגועים ולנזק שנגרם. כמו כן, נדרשו התובעים להוכיח במסגרת נטל ההוכחה כי הפיגועים היו בבחינת תוצאה צפויה יחסית (reasonably foreseeable) של העברת הכספים.

במסגרת המשפט הוצגו בפני אחד עשר המושבעים עדויות של נפגעי טרור מצד התובעים וראיות להעברות בנקאיות למשפחות מחבלים מתאבדים ומשפחות אסירים באמצעות ועדות צדקה שונות בשטחי הרשות הפלסטינית. ההעברות בוצעו, בין היתר, ע"י סניף הבנק הערבי בניו-יורק. עורכי הדין מטעם התובעים טענו כי לבנק היו את כל הסיבות לדעת שמדובר במשפחות מחבלים שכן חלקם אף התרברבו בקשריהם לחמאס בתקשורת. כמו כן ציינו נציגי התובעים שהבנק סרב למסור עוד עשרות מסמכים דבר המעיד על לטענתם על הגנה חלשה מאוד.

עורכי הדין של הבנק ניסו לאורך כל המשפט להדגיש כי מדובר בקשר סיבתי קלוש ביותר, והציגו עדויות לפיהן ועדות הצדקה אליהן הועברו כספים היו ועדות צדקה לגיטימיות. בין היתר נטען, כי הוועדה הסעודית, הלקוח הגדול של הבנק אשר העביר את רוב הכספים לארגוני הטרור ומשפחות המחבלים, לא הוכרזה מעולם ע"י הרשויות בארה"ב כגורם טרור וכי הבנק פשוט ביצע שירות פיננסי עבור לקוחותיו תוך שהוא עומד בכל דרישות החוק.

עפ"י ההגנה מטעם הבנק, העברות דומות לוועדות הצדקה בשטחי הרשות אושרו הן ע"י בנקים גדולים נוספים והן ע"י הממשל האמריקאי וה-USAID. כמו כן, נטען ע"י עורכי הדין של הבנק כי רוב הארגונים והגורמים הפרטיים אליהם הועברו כספים לא הוכרזו כגורמי טרור באותן שנים.

נוסף על כך טענה ההגנה מצד הבנק טענה עקרונית לפיה אין זה תפקידו של בנק או לצורך הענין תפקידו של כל גורם פיננסי ומסחרי אחר להחליט מי נחשב טרוריסט ומי לא, שכן זהו תפקידו של הממשל ושלו בלבד.
בתום שלושה שבועות של משפט התכנסו המושבעים כדי לקבל החלטה ולאחר יומיים בלבד של דיונים פסקו פה אחד כי הבנק הערבי אשם וכי עליו לפצות את התובעים עקב הפרה של סעיף 18 U.S. Code § 2339B, אשר קובע כי אספקת תמיכה פיננסית לארגוני טרור וגורמי טרור אינה חוקית.

עורכי הדין של הבנק הערבי ציינו בתגובה להחלטה במשפט כי החלטת המושבעים אינה מפתיעה וכי הם בטוחים שערכאת הערעור תהפוך את ההחלטה נגד הבנק. כמו כן טענו עורכי הדין ונציגים נוספים של הבנק כי המשפט הסתיים בהטלת אחריות על הבנק עקב טעויות ועוולות שנגרמו לבנק בהליכים מקדמיים לקבלת ראיות (בהם הוטלו סנקציות על הבנק בגלל סירוב למסירת מסמכים).

בשנת 2010, הורתה נינה גרשון ל-Arab Bank למסור לידי התביעה מסמכים שהתבקשו על ידם. הבנק טען במסגרת התשובה לבקשת המסמכים כי לא יוכל להעביר את המסמכים מפאת חוקי הסודיות הבנקאית של לבנון ירדן והרשות הפלסטינית אליהם הוא כפוף. השופטת בתגובה להתנגדותו של הבנק אמרה, כי אם הבנק לא יפעל בהתאם לבקשת התובעים ולהחלטתה יהיה צפוי להטלת סנקציות על ידי בית המשפט בכך שהשופטת תתיר לחבר המושבעים להתייחס לסירובו של הבנק להצגת המסמכים כאילו לארגוני הטרור. הבנק ערער על החלטה זו בפני פורום של שלושה שופטים אך הערעור נדחה.

Linde et al. v. Arab Bank  

פורסם 2014-09-23