ועדת החוקה, חוק ומשפט אישרה אתמול (16.07.14) את הצו לאיסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור).

הצו יחול על סוחרים באבנים יקרות (אבני חן ויהלומים) ולא יחול על סוחרים במתכות יקרות כגון זהב וכסף.
הצו החדש, יחייב את סקטור הסוחרים באבנים יקרות בחובות זיהוי, רישום, אימות והכרת הלקוח, כמו גם חובות בדיקה מול הרשימה, קביעת מדיניות, סיווג לקוחות עפ"י סיכון, ודיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון.

הצו כולל חובות מוגברות לגבי לקוחות שהם "תושב זר", לקוח שהוא "איש ציבור" לקוחות ממדינות בתוספת הראשונה או סוחרים הפועלים מול מדינות בתוספת הראשונה, וזאת לצד חובות מופחתות או פטורים מסוימים לגבי לקוחות בסיכון נמוך, כגון לקוחות שהסוחר מכיר ומקיים עימם קשרי מסחר מעל ל-3 שנים, או עסקאות בסיכון נמוך.

הוראות הצו וחובות הזיהוי חלות על רכישת אבנים טובות בחנויות תכשיטים בסך של למעלה מ- 75,000 ₪ במזומן, וכן על עסקאות בין סוחרים בסכום של למעלה מ-50,000 ₪. לגבי לקוח ממדינה או טריטוריה בתוספת הראשונה נקבע סף התחולה על עסקאות בשווי 5,000 ₪.

חשוב לציין כי בנושא דיווחים על "עסקה חשודה" נקבע כי חובת הדיווח לרשות חלה בכל סכום עסקה וגם במקרה של ניסיון לבצע עסקה. בתוספת השניה לצו מופיעה רשימה של פעולות או עסקאות שעשויות להיחשב כחשודות לרבות:

• חשש שהעסקה מבוצעת עבור גורם אחר.
• עסקה חסרת הגיון כלכלי או מסחרי בעיני הסוחר
• עסקה שנראית כעסקה עבור גורם מוכרז (התאחדות בלתי מותרת, ארגון/פעיל טרור)
• חשש שגורם בעסקה הוא ממדינה או טריטוריה בתוספת הראשונה
• שיטת תשלום או מועד תשלום בלתי סבירים בעיני הסוחר
• הצהרה ע"י הלקוח (למשל לפי הטופס בתוספת השניה) שנראית לסוחר לא נכונה או שקרית.
• חוסר נכונות של הלקוח לתת פרטים מלאים או מדויקים.
• ניסיון מצד הלקוח לשמור על חשאיות בלתי סבירה.
• עסקה שנראה כי מיועדת להתבצע עבור ארגון ללא מטרות רווח במדינה או טריטוריה מהתוספת הראשונה.

בנוסף, הצו קובע הוראות ופטורים בנושא זיהוי פנים אל פנים, וכן חובות לקביעת מדיניות בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור, קביעת נהלים וקיום בקרה אודות סיווג רמת הסיכון והליך הכר את הלקוח.
בנושא קביעת נהלים נקבע כי אם לא ינסח הסוחר נוהל פנימי משל עצמו בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור, ישמש הנוהל המוצע המופיע בתוספת לצו כנוהל המחייב.

בנוהל המופיע בתוספת הרביעית לצו נקבע כי לקוח שיש לסמן אותו כלקוח בסיכון גבוה הוא:

• לקוח שהוא איש ציבור זר
• לקוח ממדינה או טריטוריה בתוספת הראשונה
• לקוח המבצע עסקאות מול מדינות או טריטוריות בתוספת הראשונה 

מבחינת מועד תחולת הצו, נקבע כי ההוראות בנושא זיהוי, רישום, שמירת פרטים, אימות, "הכר את הלקוח", דרישת מסמכים, זיהוי פנים אל פנים ובדיקה מול הרשימה, תיכנסנה לתוקף תוך 12 חודשים, ואילו ההוראות בנושא דיווחים לרשות תוך 24 חודשים.

פורסם 2014-07-16