התיקון האחרון של החוק לאיסור הלבנת הון הרחיב את היקף החובות בחוק כדי לכסות חשיפה לעבירות הלבנת הון באמצעות גורמים שמנפיקים כסף אלקטרוני (e-money) וכרטיסי חיוב נטענים, העשויים לסכן את השוק ולהוות השפעה שלילית על שוק הכסף האלקטרוני.   

התיקון לחוק התקבל לאחר שחלה עלייה בהיקף השימושים בגרמניה בכרטיסי חיוב נטענים וכסף אלקטרוני ובעקבות מחקרים וניתוח של מצבי סיכון שבוצעו על ידי היחידה המודיעין הפיננסיים (FIU), הרגולטורים השונים, כוח המשימה הפיננסי (FATF) וקבוצת וולפסברג, שמהם עלה כי שוק הכסף האלקטרוני חשוף לשימוש לרעה על ידי גורמי פשיעה וטרור בתחום הלבנת ההון. בפרט, במצבים בעלי רמת סיכון גבוה להלבנת הון כגון:

1. פריטה של מטבעות אלקטרוניים למזומן על ידי גורם אנונימי;

2. הפצה של מטבעות אלקטרוניים באמצעות סוכנים ונקודות מכירה קטנים שאינם משולבים במערכות למניעת הלבנת הון;

3. מסחר של מטבעות אלקטרוניים בשווקים משניים, במיוחד לצד שלישי בלתי ידוע;

4. הפצת הכסף האלקטרוני באמצעות ערוצי הפצה שונים שאינם מבוקרים.

לאור הממצאים ודו"ח הערכה שבוצע על ידי ארגון ה-FATF בפברואר 2010 אשר זיהה מספר גרעונות החליט המחוקק הגרמני ליישם משטר למניעת הלבנת הון הדוק יותר בתחום הכסף האלקטרוני.

בראש ובראשונה, דרישה לזיהוי הלקוח הוכנסה כאמצעי מניעה עיקרי כנגד עסקים אנונימיים הקשורים להפצה והנפקה של הכסף האלקטרוני; קבלת מידע ואופי היחסים העסקיים של הלקוח; זיהוי בעל הזכות ולאמת את הנתונים על בסיס גישה מבוססת סיכון; ניהול מעקב שוטף של מערכת היחסים העסקיים והבטחת תיעוד נתונים והמידע.

פורסם 2012-11-19