מכון באזל לממשל פרסם אתמול (18.08.15) את הגרסה המעודכנת השנתית לאינדקס מניעת הלבנת הון ובו דירוג 152 מדינות בעולם עפ"י דרגת סיכון. האינדקס פורסם לראשונה בשנת 2012 וכעת מתפרסמת גרסה מעודכנת שלו נכון לשנת 2015.

האינדקס מדרג מדינות בציון בין 0 ל-10 ובדרגת סיכון נמוכה, בינונית או גבוהה, כאשר הציון הסופי והדירוג מייצג את מידת הסיכון להלבנת הון באותה מדינה ורמת החשיפה של המערכת הפיננסית והמשפטית במדינה לסיכוני הלבנת הון.  בדברי ההסבר לאינדקס מדגיש המכון כי אין הכוונה שבמדינה שדורגה בסיכון גבוה יש יותר מקרים של הלבנת הון ושחיתות, אלא הכוונה היא שאותה מדינה חשופה ופגיעה יותר להלבנת הון עפ"י הקריטריונים שנבחנו.

נוסף על כך, גרסת 2015 כוללת התאמות מתודולוגיות לאור השינויים בדוחות ההערכה של ארגון ה-FATF, המהווים את אחד המרכיבים המרכזיים בחישוב האינדקס, וזאת לצד מקורות נוספים, דוגמת Transparency International, הבנק העולמי והפורום הכלכלי העולמי.

במהלך שנת 2015 נוספו לאינדקס אתיופיה ורואנדה, וכן הוסרו ממנו 12 מדינות עקב היעדר מידע מספיק, לרבות בלארוס, עיראק, סודן וסוריה.

עפ"י הדירוג הנוכחי, איראן היא המדינה שדורגה במקום הראשון כמדינה בעלת הסיכון הגבוה ביותר (ציון 8.59) ואחריה אפגניסטן (ציון 8.48), זאת, בדומה לשנה שעברה, שבה דורגה איראן כמדינה בעלת הסיכון הגבוה ביותר. מדינות נוספות שדורגו בעשרת המקומות הראשונים כמדינות בסיכון הגבוה ביותר הן: טג'יקיסטן, גינאה-ביסאו, מאלי, קמבודיה, מוזמביק, אוגנדה, סווזילנד ובורמה. כמו כן, אזור תת-הסהרה באפריקה הוגדר כבעל הסיכון האזורי הגדול ביותר להלבנת הון.

מדינות שחלה הרעה בדירוגן ב-2015 הן גינאה, גואטמלה, ג'מייקה ומונטנגרו, בעוד שאזרבייג'ן, ספרד, תוניסיה, טורקיה ואיחוד האמירויות הערביות שיפרו את דירוגן.

באשר לקמבודיה וסווזילנד, בדברי ההסבר לאינדקס מצוין כי למרות העובדה שהן נמצאות ברשימת 10 המדינות בעלות הסיכון הגדול ביותר, הן נחשבות למדינות שחל בהן שיפור.   

ישראל מדורגת השנה במקום ה-115 עם ציון 4.92. ארה"ב מדורגת במקום ה-103, רוסיה במקום ה-57 ובריטניה במקום ה-125.

חמש המדינות אשר דורגו במקום הנמוך ביותר ובעלות הסיכון הנמוך ביותר הן פינלנד, אסטוניה, סלובניה, ליטא וניו זילנד.  

האינדקס מציין כי הסיכון להלבנת הון ומימון טרור גבוה במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה שאין בהן חקיקה מספקת בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור, ואשר סובלות מחולשות מבניות ופונקציונליות, דוגמת שיעור גבוה של שחיתות, מערכת משפט חלשה והיעדר שקיפות ציבורית ופיננסית. לצד זאת, כמה מדינות בעלות הכנסה גבוהה ומדינות המשמשות כמרכזים כלכליים השיגו דירוג ממוצע בלבד, בכל הנוגע למתן מענה לסיכוני הלבנת הון. 

פורסם 2015-08-19