ביום שלישי האחרון (16.12.14) התקיים כנס אמנט החמישי למניעת הלבנת הון ומימון טרור. הכנס התקיים במרכז אירועים "אפקה" בתל-אביב והשתתפו בו כ-200 איש מהמוסדות הפיננסיים המובילים בישראל לרבות בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות ביטוח, מנהלי תיקים וקופות גמל, נותני שירותי מטבע, ועוד.

בפתיחת הכנס נשא דברים יאיר דגן, מנכ"ל אמנט, והציג את היוזמה להקמת פורום "מאה", פורום מומחי איסור הלבנת הון, אשר יפעל להרחבת הידע המקצועי בתחום ולקידום נושאים בקרב גופי רגולציה וחקיקה. הפורום יפעל לייעול וליישום שיטות עבודה ותהליכים אחידים בתחום ויקיים מפגשים מקצועיים, השתלמויות, כנסים וקורסי הסמכה בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור. להצטרפות לפורום וקבלת פרטים נוספים יש להירשם באמצעות טופס זה.

בהרצאה הפותחת התמקד ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד פול לנדס, בעדכונים לגבי התקדמותה של ישראל בקהילה הבינלאומית ובעיקר בנושא הצטרפותה של ישראל לשורותיו של ארגון ה- FATF וחשיבותה של הצטרפות זו לישראל. לנדס הדגיש בנושא ביקורת בינלאומית כי "אם אתה לא מתקדם, אתה הולך אחורה" והוסיף כי גם אופן היישום והבדיקה מתעדכן ומשתנה בימים אלו.

כמו כן, עדכן לנדס כי ב-9.12.14 נערך ב-Moneyval דיון בנושא התקדמותה של ישראל בתיקון פערים שנמצאו בדו"ח הביקורת האחרון לגבי ישראל. בדו"ח הביקורת שאומץ בדצמבר 2013 צוינו לרעה פערים בשלושה תחומי עיקריים: הראשון, החלת חובות על נותני שירותים עסקיים, השני, הטלת חובות על יהלומנים והשלישי, חוסרים בחקיקה בנושא נותני שירותי מטבע. בדיון האחרון, שהתקיים, כאמור, לפני כשבוע, הובעה שביעות רצון גדולה מהתקדמותה של ישראל בשלושת התחומים הנ"ל.

 

 

בהרצאה השנייה בכנס הציג יאיר דגן, מנכ"ל אמנט ציות בע"מ, מגמות בינ"ל אחרונות באכיפה ובמאבק בהלבנת הון. ההרצאה התמקדה, בין היתר, בתופעה בולטת אשר הפכה לדיון "החם" כרגע בתחום מניעת הלבנת הון, תופעת De-Risking: דחייה או סיום של יחסים עסקיים ע"י מוסדות פיננסיים בצורה מכוונת והדרת סקטורים/מגזרים שלמים, הנחשבים לברי סיכון, מקבלת שירותים פיננסיים במטרה להימנע מסיכון.
בהקשר לנושא זה סקר דגן פסיקה מהארץ בנושא סירוב בנקים לפתיחת חשבון.
כמו כן הציג דגן כלי אכיפה חדשים שננקטו ע"י רשויות האכיפה בארה"ב ובראשן הטלת צו מטרה גיאוגרפי (GTO) כפי שבוצע בפרשת רובע האופנה בלוס אנג'לס, וכן הגדרת מגזרים ונותני שירותים ספציפיים כסיכון גבוה ע"י רשויות האכיפה במסגרת "Operation Choke Point".

בסיום ההרצאה דיבר דגן בקצרה על משמעותו של פסק הדין בתביעה האזרחית של נפגעי טרור כנגד הבנק הערבי ועל הלקחים ממקרה זה, לפיהם ציות לסטנדרטים ורגולציות אינו מספיק ואינו מגן בהכרח ממתן תמיכה ביודעין לארגון טרור זר.

 

בהרצאה השלישית בכנס דיברה עו"ד אדמית אבגי, מומחית למשפט טכנולוגי, על אספקטים משפטיים ורגולטוריים במטבעות וירטואליים. עו"ד אבגי הסבירה בהרצאתה כיצד עובד מטבע הביטקוין וסקרה היבטים משפטיים לגבי קבלת הביטקוין כמטבע חוקי במדינות שונות, ושיטות מיסוי על רווחים בביטקוין ומביטקוין.

 

בהרצאה הרביעית בכנס הציג עו"ד יהודה שפר, המשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית) את מגמת האכיפה מכוונת סיכון והשינוי שחל בקרב גופים בינלאומיים כגון ארגון ה-FATF  באופן הביקורת, שינוי שמהותו מעבר מאכיפה "טכנית" לאכיפה אפקטיבית לפיה לא מספיק לסמן "" ולעמוד בכללים היבשים, אלא יש להוכיח יישום אפקטיבי ויעיל של המלצות ה-FATF.
בהקשר זה פירט עו"ד שפר לגבי המתודולגיה החדשה של ארגון ה-FATF להערכה וביקורת באמצעות 11 "Immediate Outcomes", או בקיצור, "IO", אשר באמצעותם בודקים את האיכות והאפקטיביות של יישום ההמלצות ע"י כל מדינה.
במסגרת 11 ה-IOs, נבדק האם המדינה מבינה את הסיכונים שלה, האם הרגולציה הולמת את הסיכונים הללו והאם הדיווחים הנמסרים ע"י הגופים הפיננסיים יעילים במהות ולא רק בכמות (האם יש מספיק דיווחים לגבי פעולות/מגזרים בסיכון גבוה?).
בהקשר זה ציין עו"ד שפר כי ישראל נערכת כעת לביצוע הערכת סיכון לאומית, אשר על-פיה תיבחן ישראל בעתיד.

 

בהרצאה החמישית בכנס דיבר מר Chris Foye, מרצה אורח מחברת Thomson-Reuters (World-Check) בנושא מגמות ואתגרים בולטים באירופה ובריטניה.
Foye התמקד בנושא הסנקציות האחרונות שהוטלו ע"י הממשל האמריקאי, סנקציות נראטיביות וסקטוריאליות, אשר מציבות בפני מוסדות פיננסיים אתגרים וקושי בסינון ופענוח, כדוגמת הסנקציות שהוטלו בנושא רוסיה/אוקראינה.

 

בהרצאה השישית בכנס סקר עו"ד דוד מנע את התביעה שהגישו אזרחים ישראלים ואמריקאים נגד הבנק הערבי בארצות הברית, את ההליכים שקדמו למשפט, הסוגיות שנידונו במהלך המשפט וכן הערכות לגבי המשך הדיון בנושא התובעים הישראלים בתביעה (עקב הלכת Kiobel) וגובה הפיצויים.

 

בהרצאה השביעית בכנס סקר מר יוסי תם, לשעבר קצין הציות של בנק מרכנתיל-דיסקונט את הסיכונים והמאפיינים לפעילות פיננסים בקרב מגזרי אוכלוסייה ייחודיים בישראל, ובעיקר גמ"חים, עמותות דתיות (חרדים, מוסלמים,נוצרים) ועמותות פוליטיות.

בהקשר זה ציין תם כי כשמדובר בעמותות דתיות, הן בקרב חרדים והן בקרב נוצרים ומוסלמים, יש להכיר לעומק וללמוד את התרבות של פעילות עמותות אלו, אשר זוכות לתמיכה ונאמנות רחבה מהציבור ובמקרים רבים אינן נוהגות לפי כללי שקיפות ואינן מורגלות במסירת דיווחים לרשויות (הדיווח נחשב "הלשנה").
עוד בנושא זה סקר תם את הסיכונים אשר עשויים לנבוע מפעילות עמותות אלו, ואת הטיפולוגיות באמצעותן עשויים גורמי פשיעה לנצל עמותות אלו לצורך הלבנת הון.

בסיום הכנס נערך פאנל מומחים תחת הכותרת "מלקוח יקר – ללקוח "יקר"". בפאנל השתתפו מר יעקב קונורטוב, קצין הציות של הבנק הבינ"ל, עו"ד רמי ששון, קצין הציות של בנק דיסקונט, מר מארק ריס, סגן מנהל הפעילות הבינלאומית בבנק מזרחי-טפחות, עו"ד יעל גולדמן ועו"ד גלעד ברון. את הפאנל הנחה יאיר דגן ובין היתר נשאלו המשתתפים שאלות בנושא מעמדו של הלקוח בבנק לאור התרחבות הרגולציה בנושא איסור הלבנת הון והתנגשות אינטרסים של ניהול סיכונים מול אינטרסים של צרכנות, רווח ומתן שירות ללקוח.

 

 

פורסם 2014-12-18