Transparency International, הגוף המוביל בעולם למאבק בשחיתות, המיוצג בארץ ע"י עמותת שבי"ל (שקיפות בינ"ל-ישראל), פרסם את מדד תפישת השחיתות העולמי לשנת 2014 לפיו מדורגת ישראל במקום ה-37 מתוך 175 מדינות.

 

עבור ישראל מדובר בירידה של שלב אחד ונקודה אחת לעומת 2013. ב-2012 היתה ישראל מדורגת במקום ה-39. במדד המתייחס למדינות ה-OECD  מדורגת ישראל במקום ה-24 מתוך 34 וגם במדד זה מדובר בירידה של שלב אחד לעומת השנה שעברה.

בראש המדינות הנקיות משחיתות עומדת דנמרק עם הציון 92. אחריה ניו-זילנד (91), פינלנד (89), שבדיה (87), שוויץ (86), נורווגיה (86), סינגפור (84), הולנד (83), לוקסמבורג (82) וקנדה (81).

המדינות הנמצאות בתחתית הרשימה הן סומליה וצפון קוריאה (8), סודן (11) ואפגניסטן (12). מדינות נוספות שתחתית הדירוג: דרום סודן, עיראק, טורמניסטן, אוזבקיסטן, לוב ואריתריאה.

המדינות בהן היקף השחיתות עלה בצורה המשמעותית ביותר הן טורקיה, רואנדה, סין, מלאווי ואנגולה.

עפ"י הדו"ח השנתי, כ-70% מכלל המדינות במדד קיבלו ציון נמוך מ-50, עובדה הדורשת, עפ"י ארגון TI , מהמרכזים הפיננסים העולמיים להילחם בהון השחור ובמקלטי המס. יו"ר העמותה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, אשר יגיש את הדו"ח לשרת המשפטים, ציפי לבני, ציין כי: "שחיתות אינה רק מונעת חלוקה צודקת של ההון והתפתחות כלכלית תקינה, היא גם בעלת השלכות קשות על אמון הציבור במוסדות המדינה".

מדד תפישת השחיתות (CPI) מציג את היקפי השחיתות בסקטור הציבורי במבט השוואתי בעולם. המדד מאגד מקורות מידע שונים אשר מבטאים תפישות של אנשי עסקים ומומחים מדיניים בנוגע לשחיתות במגזר הציבורי, והוא מתבסס על "תפישת שחיתות" משום שקשה להעריך את הרמה הכללית של שחיתות במדינות/טריטוריות שונות בהתבסס על מידע אמפירי בלבד, אשר במקרים רבים מעיד על טיב ויעילות מנגנוני האכיפה ולא על מידת השחיתות. לפיכך, נבחנות המדינות עפ"י תפישת שחיתות שמתבססת על מקורות מידע מאושרים ממוסדות עצמאיים המתמחים בניתוח האקלים השלטוני והעסקי.

 

פורסם 2014-12-03